עמודי עירוב עקומים

1. קנה על גבי י' טפחים התחתונים – גובה מחיצה היא עשרה טפחים מן הקרקע. וגם במזוזות של צורת הפתח, עיקר המחיצה הוא העשרה טפחים התחתונים. משום כך הקנה העליון צריך לעבור מעל עיקר המחיצה. אך במקרה שהעמוד מתעקם הקנה מעל החלק העליון של העמוד, אך לא מעל העשרה טפחים התחתונים.
2. גוד אסיק – הלכה למשה מסיני שאמרינן "גוד אסיק" כלומר מחיצה שיש לה את הגובה הנצרך, עולה כלפי מעלה עד הרקיע, או עד בליטה שמעליה. עליה זו נעשית בקו ישר כלפי מעלה. וגם במקרה שהמחיצה אלכסונית, הגוד אסיק לא ימשיך את האלכסון אלא יעלה בקו ישר. ולכן בכל מקרה שהקנה העליון לא נוגע בעמוד, במידה וצורת הפתח לא ישרה והקנה ממוקם בהמשך האלכסון, הקנה העליון אינו על גבי העמוד, אלא בצדו.
3. פתחי שימאי – דרך העולם לעשות פתחים ישרים, במדיה והקנים עקומים בצורה שהפתח אינו מתוקן / הרוס – צורת הפתח תפסל.

1. כששני הקנים נוטים כלפי תוך צורת הפתח – כשר מדין פתח העשוי ככיפה. (ובתנאי שהקנה על גבי העמודים ממש)
2. אם שני הקנים נוטים כלפי פנים, וראש קנה אחד נוגע בחברו ללא משקוף – לטור כשר ככיפה, לרמב"ם פסול. ויתכן דאף לטור פסול.
3. כששני הקנים פונים כלפי חוץ צורת הפתח, והחלק התחתון של קנה אחד נוגע בחברו, תלוי במחלוקת רש"י ותוס' בספינה האם יש חסרון בכך שגדיים בוקעים תחת האלכסון.
4. כששני הקנים פונים כלפי חוץ צורת הפתח, ויש ד' טפחים ביניהם על הארץ – כשר משום שהקנה העליון עובר גם מעל העשרה טפחים התחתונים.
5. קנים ישרים, והמשקוף שעליהם בנוי משני אלכסונים – כשר ככיפה.
6. כששני הקנים פונים לצד חוץ או פנים באופן שווה – בס"ק ו' כתב החזון איש שכשר כמחיצה אלכסונית. ובס"ק י"א כתב שאין מקור נאמן להכשיר צורת הפתח כמחיצה אלכסונית.
7. כשהקנה באלכסון והחוט לא נוגע בעמוד אלא נמצא באויר בקו המשך האלכסון – פסול. אם החוט מעל סוף העמוד כלפי מעלה, ולא כהמשך האלכסון – כשר.
8. כשעמוד אחד ישר ואחד נוטה כלפי חוץ או פנים – יש להסתפק האם אנשים עושים פתח כזה.[2]
9. אם הקנה העליון נוגע במזוזות – גם אם המזוזות עקומות – כשר.

1. כשקנה אחד ישר ואחד עקום, יתכן והוי פתחי שימאי.
2. כשקנה אחד נוטה כלפי פנים ואחד כלפי חוץ – פסול דאין דרך לעשות פתח כזה.[3]

1. פחות מתל המתלקט – ובתנאי שהיא גבוהה י"ט מן הקרקע – אפשר דפסול.
2. יותר מתל המתלקט – לחזו"א כשר (אך הסתייג שאין מקור נאמן לסברא זו)

1. כל שהוא.
2. ג' טפחים בין ראש העמוד לבסיסו.[5] (בקו אוירי)
3. עקמומית הנראת לעין.[6]
4. פחות מתל המתלקט.[7]

1.  במקרה זה למרות שתחת החוט אין עמוד סמוך לארץ, אך כלשונו של החזו"א "כשהתקרה נוגעת בקנים מתאחד הכל ומשתלם הפתח במזוזות ומשקוף"
2. במקרה זה אין אנו נזקקים לגוד אסיק, ואין משמעות לאיזה כיוון ה"גוד אסיק" מעלה את המחיצה.