"דירה שתשמישה לאוויר"

מושג בעירובין דף ק

"דירה שתשמישה לאוויר"

מבואר במשנה שעץ שענפיו משמשים כמחיצה ניתן לטלטל רק עד בית סאתיים. אך יותר מכך לא, גם אם העץ ניטע לשם דיורין, משום שהשימוש בתוך המחיצות לא נועד כדי לגור בתוכם, אלא לצורך אוויר שחוצה לה, כלומר, כדי לשמור את מה שמחוץ למחיצות. ובדף טו הוסיף רשי "דלאו דירה הוא דעל כרחו הוא דר שם"

מאידך גיסא, תוס' בדף כג שואלים מדוע לא לומדים שיעור קרפף מהעזרה שהיתה גדולה מחצר המשכן? בתירוץ השני כתבו שבעזרה היו שומרים כל הלילה, ונחשב מוקף לדירה.

בביאור החילוק כתב הב"ח ששומר הנמצא רק ביום נחשב כמקום שתשמישו לאוויר. אך בעזרה השומרים היו יום ולילה ונחשב כמוקף לדיור. וכך פסק בבה"ל.

החזון איש חולק וסובר שגם שומר הנמצא יום ולילה אינו מגדיר את המקום כדיור, משום שעדיין נמצא שם בעל כורחו.

היכן זה פוגש אותנו?

במקרים שונים יוצא לשבות באיזורי תעשייה (אולמות / גני ארועים וכד') - גם אם המקום מוקף נחשב כמקום שלא הוקף לדירה ואם הוא יותר מ 35/35 מטר אסור לטלטל בו. 
במידה ויש שומר, אם השומר נמצא יום ולילה למשנ"ב נחשב כמוקף לדירה, לחזו"א עדיין המקום נחשב כקרפף. 
במידה ויש שמירה רק ביום לכו"ע המקום אסור בטלטול.

יש שכתבו שכיוון שהיום השומרים מתחלפים במשמרות אין זה נחשב מגורי יום ולילה. ורק אם שומר אחד נמצא ביום וישן בלילה שם נחשב כדירה.
ויש לעיין בזה דגם הכהנים השומרים על העזרה היו נמצאים פעם בחצי שנה בהתאם למשמרות כהונה, ולא התגוררו באופן קבוע, ותוס' הגדיר זאת כמגורים. ויתכן שגם במשמרות יש צורך שכל שומר יהיה לפחות יום ולילה. ולא רק חלק מהיממה.

Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze