"דלת"
מושג בעירובין דף קא
"דלת"
בגמרא מבואר שכדי להגדיר דלת שיהיה מותר לסוגרה בשבת, ולא יחשב כבונה, ישנם מספר מאפיינים:
1. ציר שעליה הדלת תלויה, או הכר ציר כהוכחה שנועדה לפתיחה וסגירה.
2. שתיהיה תלויה, ולא תגרר על הארץ.
3. איסקופא (מפתן)
להלכה נפסק בסימן שיג סע ג', שלוש אפשרויות להגדרת דלת:
א. כרבא שמספיק הכר ציר, ובתנאי שיהיו קשורות ומחוברות לצורך סגירת הפתח. גם אם הדלת נגררת בזמן סגירתה.
ב. אם אין הכר ציר, אך הדלת קשורה ומוגבהת אפילו כל שהו מהקרקע, גם בזמן הפתיחה והסגירה.
ג. אם הפתח עשוי לכניסה ויציאה באופן תדיר, גם אם אין הכר ציר, וגם נגררת, ואינה קשורה.. ובתנאי שיש איסקופא.
היכן זה פוגש אותנו?
ההלכות הנ"ל נוגעות בעיקר להלכות בונה בשבת, ולא להלכות טלטול, אך ישנם כמה נושאים חופפים בהלכות עירובין:
א. ביארנו בעבר שכדי להתיר רשות הרבים יש צורך בדלתות, ולא מועיל צורת הפתח.
נחלקו הפוסקים האם צריך דלת שתיהיה מחוברת בצירים, או לא..
במספר מקומות הניחו מחסומים משטרתיים כתחליף לדלת, במחסום אין ציר שנועד לפתיחה וסגירה, ויהיה תלוי במחלוקת הנ"ל.
ב. בהלכות עירוב חצירות מובא שאם יש פתח בין חצירות יכולים לערב עירוב אחד לשניהם ולהתיר את הטלטול בין החצירות..
בעירוב שעשיתי לפני מספר שבועות בקפסולות בקיבוץ אלמוג היו גדרות זמניות, היושבות בתוך סטנד שחור כבד המונח על הרצפה. ותוקעים את רגלי המחיצה בבסיס.
אי אפשר לומר שרגל זו נחשבת כציר משום שנועדו כדי להחזיק את הגדר ולא כדי שרגל הגדר תשמש כציר. ועלתה שאלה האם וכיצד ניתן להכנס למתחם? האם שליפת הגדר ופתיחתה נחשב כסותר או לא. וכאם זה נחשב כפתח בין הקפסולות כדי שיוכלו לערב ביניהם כדי להעביר אוכל או ספר תורה בין הקפסולות.
בנוסף היו כמה גדרות שבוני הקפסולה החליטו שהם ישמשו ככניסה ויציאה לעובדים, האם די בהחלטה זו כדי להגדיר את הגדר כפתח גם ביחס לפתח בין חצירות, או יש צורך בצורת הפתח לשם כך..
"דלת"
בגמרא מבואר שכדי להגדיר דלת שיהיה מותר לסוגרה בשבת, ולא יחשב כבונה, ישנם מספר מאפיינים:
1. ציר שעליה הדלת תלויה, או הכר ציר כהוכחה שנועדה לפתיחה וסגירה.
2. שתיהיה תלויה, ולא תגרר על הארץ.
3. איסקופא (מפתן)
להלכה נפסק בסימן שיג סע ג', שלוש אפשרויות להגדרת דלת:
א. כרבא שמספיק הכר ציר, ובתנאי שיהיו קשורות ומחוברות לצורך סגירת הפתח. גם אם הדלת נגררת בזמן סגירתה.
ב. אם אין הכר ציר, אך הדלת קשורה ומוגבהת אפילו כל שהו מהקרקע, גם בזמן הפתיחה והסגירה.
ג. אם הפתח עשוי לכניסה ויציאה באופן תדיר, גם אם אין הכר ציר, וגם נגררת, ואינה קשורה.. ובתנאי שיש איסקופא.
היכן זה פוגש אותנו?
ההלכות הנ"ל נוגעות בעיקר להלכות בונה בשבת, ולא להלכות טלטול, אך ישנם כמה נושאים חופפים בהלכות עירובין:
א. ביארנו בעבר שכדי להתיר רשות הרבים יש צורך בדלתות, ולא מועיל צורת הפתח.
נחלקו הפוסקים האם צריך דלת שתיהיה מחוברת בצירים, או לא..
במספר מקומות הניחו מחסומים משטרתיים כתחליף לדלת, במחסום אין ציר שנועד לפתיחה וסגירה, ויהיה תלוי במחלוקת הנ"ל.
ב. בהלכות עירוב חצירות מובא שאם יש פתח בין חצירות יכולים לערב עירוב אחד לשניהם ולהתיר את הטלטול בין החצירות..
בעירוב שעשיתי לפני מספר שבועות בקפסולות בקיבוץ אלמוג היו גדרות זמניות, היושבות בתוך סטנד שחור כבד המונח על הרצפה. ותוקעים את רגלי המחיצה בבסיס.
אי אפשר לומר שרגל זו נחשבת כציר משום שנועדו כדי להחזיק את הגדר ולא כדי שרגל הגדר תשמש כציר. ועלתה שאלה האם וכיצד ניתן להכנס למתחם? האם שליפת הגדר ופתיחתה נחשב כסותר או לא. וכאם זה נחשב כפתח בין הקפסולות כדי שיוכלו לערב ביניהם כדי להעביר אוכל או ספר תורה בין הקפסולות.
בנוסף היו כמה גדרות שבוני הקפסולה החליטו שהם ישמשו ככניסה ויציאה לעובדים, האם די בהחלטה זו כדי להגדיר את הגדר כפתח גם ביחס לפתח בין חצירות, או יש צורך בצורת הפתח לשם כך..
