"זיכוי על ידי אחר"

מושג בעירובין דף פא

"זיכוי על ידי אחר"

מבואר במשנה שעירובי חצירות אפשר לזכות על ידי אחר לכל בני החצר.

נחלקו הראשונים באלו מקרים אדם יכול לזכות על ידי בני משפחתו:

א. לשיטת הרמב"ם רק הגיל הוא הקובע:

ילדים - רק  גדולים ולא קטנים.

אשה - יכול לזכות על ידה בכל מקרה.

לשיטת הרא"ש, דין זה תלוי בדין מציאת אבידה. בכל מקרה שהאבידה לא של האב אפשר לזכות על ידי בן המשפחה:

בנים - אם סמוך על שולחנו אינו יכול. אם לא סמוך יכול לזכות ( אין הבדל בין ילד גדול לקטן).

בנות - עד גיל 12.5 לא יכול בכל מקרה. מעל הגיל הנ"ל יכול רק בתנאי שאינה סמוכה על שולחנו.

אשה - אם מעלה לה מזונות, או שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך אינו יכול לזכות על ידה. ורק אם אינו מעלה לה מזונות ולא אמר לה כנ"ל יכול לזכות על ידה.

להלכה:
השו"ע פסק שבמידת האפשר יש להחמיר כשיטת שניהם.

הרמ"א כתב שבדיעבד יש להקל כשתי השיטות

היכן זה פוגש אותנו?

בזמן זיכוי העירוב בדרך כלל קל יותר לזכות על ידי בני המשפחה, אך כיוון שבדרך כלל הילדים סמוכים על שולחן אביהם, והאשה מקבלת מזונות - יש להחמיר ולזכות על ידי מישהו שאינו מהמשפחה. 

אך במידה ואין מישהו אחר.. מותר לזכות על ידי האשה או בנים ובנות גדולים.

הרמ"א מוסיף שעל ידי בן נשוי גם אם הוא סמוך על שולחן אביו מותר לזכות. 
וכתב בכף החיים שגם בן גרוש מזכים על ידו. אך אם התארס ולא התחתן אין מזכים על ידו.

Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze