"אורח"
מושג בעירובין דף ע

"אורח"

מבואר בגמרא (סט:) שאם אחד ביטל את ביתו וחצירו, גם לו מותר לטלטל כיוון שנחשב אורח. ואורח נחשב כטפל לקבוע ואינו אוסר עליו.

להלכה הגדרה של אורח היא: כל דייר שגר פחות משלושים יום נחשב לדייר ארעי שטפל לדיירים הקבועים בחצר / בעיר.

ישנם שלושה מקרים בהם גם אורח פחות מל' יום אוסר:

א. אם בדעתו מראש להשאר יותר מל' יום (כל אדם שעובר דירה..)

ב. אם הדייר רגיל לבוא הרבה לחצר, גם אם כל פעם מגיע לפחות מל' יום (ויש לעיין בהגדרה המדוייקת של "רגיל")

ג. אם אין דייר קבוע אלא רק אורחים, אוסרים זה על זה מייד.

היכן זה פוגש אותנו?

ישנם כמה מקרים בהם אנו נתקלים בהלכה הנ"ל..

כגון אדם שנוסע לצימר או בית מלון, ויש שם כמה משפחות (לפחות 2) אם בעל המקום נמצא בשבת לא צריך עירוב חצירות כיוון שהם אורחים וטפלים לבעל המקום הקבוע.
אך אם איננו שובת איתם בשבת הם אוסרים אלו על אלו וצריכים עירוב להתיר את הטלטול

דוגמא נוספת.. בבתי חולים רוב המאושפזים אינם באים לשלושים יום, אך ישנם שתי מחלקות שכן שוהים בהם ל' יום (גריטריה ופגייה) וכל האורחים טפלים למחלקות אלו שהם הקבועים. בנוסף ישנם צוות / סטודנטים הגרים בבית החולים וגם הם קבועים. ולכן האורחים לא אוסרים אך יש לעשות עירוב חצירות ו / שכירות כדי להתיר את הקבועים, ובמידה ולא נתיר את הקבועים גם לאורחים יהיה אסור לטלטל. 
(הערה - הגדרת מגורים בבית חולים היא דיון בפני עצמו ונרחיב בזה בהמשך)

אם ישנם שני יהודים שעשו ביניהם עירוב חצירות, ובא גוי או מומר להתארח בבניין / חצר / מלון וכד' אין צורך לשכור ממנו את רשותו כיוון שאינו אוסר כנ"ל.

Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze