"שכירות"
ושג בעירובין דף סג

"שכירות"

הגמרא עוסקת בפרק זה בנכרי הגר בחצר. באופן עקרוני דירת גוי כדירת בהמה, ולא אוסרת על בני החצר את הטלטול. אך חכמים תקנו מספר תקנות ביחס לדירת גוי:

א. נתנו תוקף לדירתו שתאסור.
ב. תיקנו שלא מועיל בו עירוב חצירות בפת, וכן לא מועיל שהגוי יבטל את רשותו.
ג. תקנו שניתן לשכור את רשותו בכסף בלבד. ובכך לשתף את ביתו לכלל בני החצר ולהתיר את הטלטול.

טעם התקנה: כדי שיהודים לא יגורו בשכנות על נכרים וילמדו ממעשיהם.

הפתרון של השכירות מאפשר מגורים זמניים- משום שהגוי ישכיר בהתחלה. אך בהמשך יחשוש שהיהודי עושה בו כשפים ולא יסכים להשכיר. והיהודי יאלץ לעזוב את החצר.

היכן זה פוגש אותנו?

בכל עירוב גם אם המחיצות כדין. ונעשה עירוב חצירות במידה וגר אפילו גוי אחד בעיר  אסור לכל בני העיר לטלטל עד שישכרו את רשותו בכסף. 

ואם כך עולה השאלה היכן זה לא פוגש אותנו? הרי כיום גרים הרבה נכרים בנינו כגון פועלים זרים על שלל סוגיהם, שכונות מעורבות, ועוד ועוד. ואם כן כיצד אנחנו מטלטלין בעירוב?

בהמשך בעז"ה נעסוק בפתרונות השונים לשכירות כיום.
Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze