"מחיצה הנדה ברוח"
מחיצת סדינים

"מחיצה הנדה ברוח / מחיצת סדינים"

בסימן שסב סעיף א כתב בשולחן ערוך שצריך שהמחיצה תוכל לעמוד ברוח מצויה. שכל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה. 

נחלקו הפוסקים בשיעור הנדנוד הפוסל:

המשנ"ב כתב שגם אם הרוח לא מפילה את המחיצה אלא על ידי הרוח "הולך המחיצה ובא" לא חשיבא מחיצה.

בערוך השולחן כתב: שרק נדנוד חזק כענפי האילנות שמתנדנדים הנה והנה בלא הפסק פוסל את המחיצה.

החזו"א כתב שרק אם בזמן הנדנוד המחיצה נפסלת כגון: שמתרוממת ג טפחים מן הקרקע, או שמתרחקת ג טפחים משאר המחיצות.

היכן זה פוגש אותנו?

מחיצה מסדינים לעירוב או לסוכה תלויה במחלוקת הנ"ל. אם היא קשורה מכל צדדיה ואינה מתנתקת אך זזה בצורה משמעותית במרכזה, לחזון איש תיהיה כשרה, ולמשנ"ב פסולה.

אם המחיצה מתרוממת כשיש רוח מצויה גם לחזון איש המחיצה פסולה.

יש לציין שהשולחן ערוך בסימן תרל סעיף י כתב "על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתה.. והרוצה לעשות בסדינים טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות משלושה"

יש שביארו שבשבת השו"ע לא חשש שמא הסדין יתנתק משום שהיא מחיצה ליום אחד. אך מחיצה לשבעת ימי החג חשש יש חשש שמא במהלך החג, המחיצה תתנתק.

דוגמא למחיצה הנדה ברוח הפסולה לכו"ע
Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפוןwaze