מושג בהלכות עירובין דף לד - הוא ועירובו במקום אחד
"הוא ועירובו במקום אחד"
מבואר במשנה שצריך שיהיה גישה לעירוב בזמן בין השמשות. ואם צריך לעבור על איסור מן התורה כדי להגיע לעירוב, העירוב לא מועיל דנחשב הדבר שאדם במקום אחד, ועירובו במקום אחר.. ואם אין לו אפשרות לממש את זכותו באוכל בשבת אין משמעות לעירוב.
היכן זה פוגש אותנו?
הלכה זו היא רלוונטית גם לעירוב חצירות. ולכן אם העירוב מונח במקום שאי אפשר להגיע אליו בשבת מבלי לעבור איסור, העירוב פסול.
לדוגמא באחד מבתי החולים שעשינו בו עירוב חשבנו להניח את העירוב בחדר מסויים. התברר שלחדר זה אפשר להגיע רק באמצעות המעלית, ואין אפשרות להגיע דרך המדרגות. ומהטעם הנ"ל לא היה אפשר להניח שם את העירוב.
במקרה נוסף הניחו את עירוב החצרות בתיבת עץ, וחיברו את מכסה התיבה בברגים, כדי שלא יקחו את העירוב.. פעולה זו פסלה את עירוב החצירות משום שיש איסור לפתוח את התיבה בשבת.
מהטעם הנ"ל יש להקפיד שאם העירוב מונח בבית, ובעלי הבית לא נמצאים בשבת, שישאירו מפתח כדי שיהיה אפשר להכנס לביתם מבלי לשבור את הדלת...
