הלכות עירובין - פרצות

לעיל ביארנו כיצד אנו גודרים שטח כדי שיחשב רשות היחיד. כעת נפרט אלו פרצות במחיצה פוסלות אותה, וכך נדע בכל עירוב האם כולו מוקף כדין, או שיש פירצות הפוסלות את המחיצה.

פרצה בדופן יכולה להיות בכל מיני צורות:
  1. כשנפרצה כל המחיצה.
  2. המחיצה באותו מקום נמוכה מי' טפחים.
  3. המחיצה באותו מקום גבוהה מן הקרקע ג' טפחים (24 ס"מ לר' חיים נאה[1])

פירצה באמצע המחיצה
ישנם 3 סוגי פירצות:
  1. פירצה יותר מי' אמות - פירצה באמצע הרוח פוסלת בשיעור של י' אמות (4.8 מטר לר' חיים נאה).
  2. פירצה פחותה מי' אמות, כשפרוץ מרובה על העומד - במידה והפירצה פחותה מי' אמות ניתן להתירה על ידי עומד כפרוץ, כלומר אם בסמוך לפירצה יש מחיצה לפחות בשיעור הפירצה, תחשב הפירצה כפתח.[2] (יתבאר בהרחבה בשיעור בנושא "עומד מרובה על הפרוץ")
  3. רוח שלמה שנפרצה במלואה – משום שמדרבנן יש צורך בג' מחיצות שלימות, ותיקון ברוח רביעית כדי שהמקום יחשב כרשות היחיד.
 
משנ"ב סימן שס"א ס"ק ח
"ומשמע בגמרא דאם הפרצה נעשה בשאר מקומות של הכתלים (ולא בקרן זוית), אפילו אם היו בשתי כתלים כל שאין בכל פירצה יוצר מעשר אמות שרי. ועיין שם בתוספות דדוקא אם היה העומד מרובה על הפרוץ, הא לאו הכי אסור כשהפרצה הוא בשתי כתלים וכן כתב הרשב"א בעבודת הקודש"
 
וכאן המקום להדגיש טעות נפוצה שהשתרשה במקומות רבים, שאם הפירצה פחותה מי' אמות אין צורך לסותמה, ומותרת כמות שהיא. ובעירובין רבים משאירים פירצות שכאלה ללא שום התייחסות הלכתית. טעות! פירצה כזו ניתן להתיר אותה ע"י עומד כפרוץ, ונחשבת כפתח,  ופירצה יותר מי' אמות לא ניתן להתירה ע"י עומד מרובה על הפרוץ ויש צורך לסגור את הפירצה ע"י מחיצה אחרת מהנ"ל (פי תקרה, צורת הפתח, לבוד, וכד')
 
פירצה בקרן זווית
מקור:  משנה במסכת עירובין דף צד. חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותיה וכו' – והגמ' בע"ב מבארת מדוע דוקא משתי רוחות, דבמקרה זה אפילו פחות מי' אמות נחשב כפירצה "דפיתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי:
כפי שנתבאר, פירצה עד י' אמות יכולה להחשב כפתח במידה ויש עומד כשיעור הפרוץ. אך כיוון שאין דרך אנשים לעשות פירצות בפינות, משום כך במידה ויש פירצה "בקרן זווית"  בשיעור של ד' טפחים, (באלכסון) המקום נחשב כפרוץ ויש לתקנו. קרן זווית הכוונה שהפירצה "אוכלת" בשתי צדדים של העירוב ולא רק ברוח אחת.[3] שבמידה ונמשיך את הדופן שנשארה היא לא תגיע לדופן שכנגדה, אלא פרוצה לאוויר העולם.

שיעור הפירצה
בפשטות פירצה בקרן זווית פוסלת בד' טפחים (באלכסון)
במשנ"ב[4] הביא בשם הפמ"ג שעד שיעור אמה אין להחמיר (וצ"ע מנין שיעור זה)
ומביא שם בשם הרשב"א בין ג' לד' טפחים אפשר לתקן בשני לחיים. ומה שמבואר בגמרא שפירצה בקרן זווית עד ד' טפחים הוא דוקא במבוי, דזה שיעור פירצת מבוי (כמבואר בסימן שסג סע' כח בשם יש אומרים) אך בחצר פירצה של יותר מג' טפחים בקרן זווית אוסרת.

בטעם הדין:

המשנ"ב בס"ק ט' כתב שאי אפשר לכנות פתח בקרן זווית בשם פתח, דאין דרך אנשים לעשות פתחים בקרן זווית. ולכן גם אם יתכן ויהיה עומד מרובה על הפרוץ – לא יועיל.

החזו"א בסי' ע"ב סק"א כתב שיש כאן חידוש בדיני עומד מרובה על הפרוץ, שאין אנו דנים עומד מרובה בין שני נקודות בקו ישר, ולא באלכסון. ולכן בקרן זווית אם נמשיך את הכותל בקו ישר הוא לא יגיע לכותל השני, וחשיב כפרוץ מרובה על העומד. היתכן והנפק"מ ביניהם יהיה בחצר עגולה וכדלקמן. (ונסתפקו בדברי החזו"א האם טעמו נפרד, או כהשלמה לטעם המשנ"ב ויש לעין בזה)

מבנה עגול – כל פירצה בגדר מעוגלת, נחשבת כקרן זווית, ותפסל בד' טפחים. כפי שכתב החזו"א[5] "שאין מי שיחייב לדון את העומדים כמתעגלים זה לזה. ויתכן שלפי המשנ"ב כיון שכן יש דרך לעשות פתחים בבית עגול, לא יחשב כפירצה.

תיקון פירצה בקרן זווית
  1. להעמיד מקל בזווית, במיקום שבמידה ונמשיך את המחיצה היא תפגע במקל. (חזו"א סימן ע"ב ס"ק ב')
  2. צורת הפתח, גם אם מעמידה באלכסון. (משנ"ב סימן שסא ס"ק ט')
  3. להוסיף מחיצה באלכסון, בצורה כזו שאם נמשיך את המחיצה האלכסונית היא תגיע למחיצה השניה.
 
סיכום
  • ישנם כמה סוגי פרצות: חסר בחלק מן המחיצה, מחיצה נמוכה, או מחיצה הגבוהה ג' טפחים.
  • פרצה באמצע הרוח פוסלת מד' אמות, או בפחות מד' אמות אם כל הרוח פרוצה. ובקרן זווית פרצה פוסלת בד' טפחים.
 
 
 
 

[1] יש שהחמירו ששיעור טפח הוא 7.5 ס"מ, ושיעור ג"ט 22.5 – במידת האפשר יש להחמיר, אך אין הדבר לעיכובא.
[2] הסברא היא, שבכל מבנה יש פתחים, ומה שמאפיין פתח, שהוא קטן מהשטח הסגור. אך כשיש יותר פירצה ממחיצה אי אפשר להגדירה כפתח.
[3] משנ"ב סימן שס"א ס"ק ח
[4] סימן שסא' ס"ק י
[5] סימן קיא ס"ק ד' ובמכתב.
פועל על Coi
0
דף הבית טלפוןwaze