פי תקרה
יחידה 3 - מחיצות הלכתיות
שיעור 4 - פי תקרה
נושא פי תקרה פחות מצוי בשימוש בעירובין מכמה סיבות וכפי שיתבאר בהמשך. ומצוי בעירובין קטנים של בניינים, בתי מלון וכד' וכן במקרים שפי תקרה פוסלת צורת הפתח וכד'. אך מעטים המקרים בהם משתמשים בפי תקרה כמחיצה. משום כך נביא את עיקרי הדברים בקצרה:
פי תקרה - הגדרה
מקום המקורה בתקרה ללא קיר, כגון בית שנפרץ ממנו קיר אחד ונשארה התקרה, או תקרה מחוץ לבית (אכסדרה), הלכה למשה מסיני שאומרים "פי תקרה יורד וסותם" דהיינו ששפת התקרה מגדירה את המקום שתחת התקרה כמובדל מן המקום שחוצה לו.
מקור פי תקרה
מובא בגמרא דלחלקו רב ושמואל האם אמרינן פי תקרה או לא – והלכה כרב דאמרינן פי תקרה. מקור הלכה זו הוא הלכה חלק מהלכות מחיצות שנאמרו למשה בסיני כפי המבואר במסכת סוכה דף ו.
טעם פי תקרה
מצינו בראשונים שני טעמים לפי תקרה:
שיטת רש"י סוכה ו: - אמרינן גוד אחית משפת התקרה כלפי מטה.
שיטת תוס' עירובין צז: - פי תקרה דומה הוא לפתח (משום כך לא אמרינן פי תקרה בקרן זווית. וכן כתב בשער הציון סימן שסא ס"ק יז)
דאורייתא או דרבנן
הבה"ל בסימן שסא הביא את שיטת הרמב"ם שפי תקרה מועיל רק מדרבנן אך לא מדאורייתא. אך הכריע כחולקים על הרמב"ם, ופי תקרה היא כמחיצה / פתח מדאורייתא לכל דבר.
איזה חלק בתקרה יורד וסותם
בחזון איש משמע שקו הסיום של התקרה עצמה יורד וסתם, דהוא מגדיר את קצה הקירוי.
ברש"י משמע שהפה של התקרה (עובי התקרה) יורד וסותם, משום כך גג אלכסוני שאין לו פה ישר, אינו סותם.
בכמה מחיצות אמרינן פי תקרה
שיטת רש"י – לרב אמרינן פי תקרה גם בד' צדדים.
שיטת תוס' – לרב אמרינן פי תקרה בשתי מחיצות צמודות, אך לא בשתי מחיצות זו כנגד זו. וכ"ש בשלוש מחיצות לא אמרינן.
שיטת הרמב"ם והרי"ף – רק ברוח אחת אמרינן פי תקרה.
להלכה:
השו"ע לא ציין בכמה מחיצות אמרינן פי תקרה, וכתב במשנ"ב שהשו"ע לא הכריע בזה, וכן בספרו ב"י הביא את כל השיטות ולא הכריע.
הרמ"א בסימן שסא סע' ב' כתב כשיטת תוס שמועיל פי תקרה בב' מחיצות צמודות. ובסימן שמו סע' ג' כתב שמועיל גם בב' מחיצות זו כנגד זו. (דכתב על תקרה שצמודה לבית שאם יש ב' מחיצות אמרינן פי תקרה, ומוכרח שמחיצת הבית לא נחשבת, דלא"כ היה די במחיצה אחת, ואם כך ב' המחיצות הם זו כנגד זו. ונאמרו ארבעה תירוצים בסתירה זו:
למסקנה שיטת הרמ"א לא מבוררת דיה האם די בשתי מחיצות זו כנגד זו, או דוקא שתי מחיצות צמודות, או כשיטת הרי"ף והרמב"ם שצריך ג' מחיצות.
פרצה יותר מי', ופרצה בכל הרוח
בגמרא עירובין צד: מובא שתי לישנות:
ל"ק – בפרצה עד י' אמות לכו"ע אמרינן פי תקרה, ורב ושמואל נחלקו ביותר מי' אמות, והלכה כרב שמתיר.
ל"ב – ביותר מי' אמות לכו"ע לא אמרינן פי תקרה, ונחלקו בפחות מי' אמות, והלכה כרב שמתיר.
להלכה פסק השו"ע כלישנא קמא שמועיל פי תקרה גם בפרצה יתרה על י' אמות. ובמשנ"ב כתב "ואפילו היה זה גם כן במלוא כל הכותל וציין בשעה"צ שכן מוכח ברא"ש כלישנא קמא.
הבה"ל בסימן שסג כתב שמועיל פי תקרה רק עד י' אמות, אך כתב החזו"א שהבה"ל שם העתיק את דברי הרשב"א אך לדידן ההלכה שמועיל גם ביותר מי' אמות.
אורזילא (שיפוע)
הגמרא בדף כה: מציינת שגם לרב דאמרינן פי תקרה, אם התקרה היא "אוריזלא" מודה רב שלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
טעם הפסול
הריטב"א מביא בשם רבי יעקב שמדובר שהתקרה רחוקה מן הכתלים - אך דוחה את פירושו.
רש"י כתב שכיון "דליכא פה" לתקרה לא אמרינן פי תקרה. (כה:) ובמקום אחר כתב שפה בכוונה שיש לגג שפה ישרה, אך אם השפה מעוגלת לא אמרינן פי תקרה (צג.)
לא נתבאר בפוסקים מה הדין לרש"י:
בשו"ע סימן שסא סעיף ב' פסק "והוא שלא יהא פי תקרה משופע דליכא פה"
במשנ"ב הוסיף "אם לא היה התקרה תחתיה" שאז כן אמרינן פי תקרה
בחזו"א כתב בכב מכמה מקומות שאם שפת הגג עגולה – פסול כרש"י
הט"ז כתב שלישטת הטור אמירנן פי תקרה גם בגג משופע. אך הרבה אחרונים חלקו עליו וכתבו שרק לגבי קרפף ג' סאים שקירה בו סאה אחת אמרינן פי תקרה בגג משופע להתיר את הבית סאה המקורה.
קרן זווית
"אמרי דבי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם" (עירובין צד:)
הגמרא בדף צד: מציינת שלא אמרינן פי תקרה במחיצה אלכסונית. ונחלקו הראשונים, בפירוש הגמרא:
שיטת רש"י - "כגון שנפרץ בקרן זווית" הכוונה למחיצה בפינת הרשות. "וקירוי באלכסון" כוונת הגמרא לגג משופע "אורזילא" כעין גגות רעפים שלנו, וכדברי הגמרא בדף כה: ולא אמרינן פי תקרה במקרה זה.
שיטת תוס' – "כגון שנפרץ בקרן זווית" מיקום הפירצה בפינת הרשות – כרש"י. "וקרויו באלכסון" כלומר גם התקרה נפרצה בשתי הרוחות, והולכת באלכסון מכותל לכותל.
טעם
ביאר הרא"ש בסימן ג' "דפי תקרה דמי לפתח, ופתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי"
מכך שרש"י ביאר שלא אמרינן פי תקרה משום שהתקרה אלכסונית, ולא ביאר כתוס' שמיקום הפתח בקרן זווית מונע את הפי תקרה, משמע שס"ל דאמרינן פי תקרה גם בקרן זווית. וכן משמע בראב"ד. וזה תואם את שיטתו שפי תקרה אינה כפתח, אלא כמחיצה מדין גוד אסיק.
להלכה
בשו"ע סימן שס"א סע' ב' כתב "וכן בית שנפרץ בקרן זווית אפילו בפחות מעשר ונפרץ גם הקירוי עד שנשאר באלכסון – אסור." ובשעה"צ ס"ק יז הביא את טעמו של הרא"ש.
וכתב בביאר הלכה (ד"ה "עד") אבל אם הקירוי לא נפרץ ועודף עד מקום הפירצה – אמרינן דיורד וסותם עד למטה בארץ.
רוחב התקרה
תוס' (עירובין פ"ו ד"ה קורה) כתבו בדעת רש"י שלא צריך ד' טפחים. אך חולקים וסוברים שרק כשרוחב התקרה הוא ארבעה טפחים אמרינן "פי תקרה"
בשיטת רש"י לא נתבאר האם יש שיעור מנימלי לרוחב התקרה, והב"ח והט"ז כתבו דבעינן טפח ויש שחלקו עליהם.
להלכה
בשו"ע (סימן שסא סע' ב') לא הזכיר שיעור לרוחב התקרה, משמע דאפילו פחות מטפח מהני.
הרמ"א שם כתב "ויש אומרים דבעינן גם כן ברוחב הקירוי ארבעה טפחים"
ובמשנ"ב כתב "וכן הלכה" והוסיף בביאור הלכה שכן משמע בעוד ראשונים "ועל כן אין לזוז מפסק הרמ"א"
במג"א (סימן שמו) כתב שאם יש שתי קורות וביניהם פחות מלבוד הכל מצטרף לד' טפחים. ואם יש דלת ביניהם כשהדלת פתוחה מצטרפים, וכשהיא סגורה לא מצטרפים.
עובי התקרה
תוס' (עירובין פו:) כתבו בשם רש"י דרק אם יש בעובי התקרה טפח אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ונראה דדיק מדברי רש"י בסוכה יח: שכתב שאם מסכך בנסרים "עבים" אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ובסמ"ג אולי משמע שהיה לו גירסה כזו בדברי רש"י דבעינן טפח.
להלכה
השו"ע וכן שאר פוסקים לא הזכירו תנאי זה. ועל כך גם בתקרה שאין בעוביה טפח אמרינן "פי תקרה"
חוזק התקרה
בבה"ל (שסג סע' כו ד"ה אינו) כתב שהתקרה צריכה להיות חזקה כדי לקבל מעזיבה (הטיט שרגילים לטוח בו את התקרה) וכן כתב המשנ"ב (סימן שס"ה ס"ק כז)
פגימות בפה התקרה
תוס' (פו: ד"ה גזוזטרא) כתבו שאם פה התקרה עם פגימות לא אמרינן פי תקרה. וכן הביא רע"א. הפוסקים השמיטו דין זה וצ"ע האם ס"ל דגם עם פגימות אמרינן פי תקרה. או שמא דין זה פשיטא להם.
החזון איש (סימן קג ס"ק יג) פסק כתוס' – ששפת התקרה צריכה להיות חלקה.
לחלל שתחת התקרה בלבד
רש"י (סוכה יט. ד"ה במחיצות) כתב שגוד אחית אמרינן "במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא לחוצה לה"
יש מהאחרונים שכתבו שדין זה רק בסוכה, ויש שכתבו שגם בשבת.
להלכה
בשו"ע ובמשנ"ב לא מובא התייחסות לנושא זה.
החזון איש פסק שגם בשבת פי תקרה מועילה רק לתחת התקרה, ולא לשטח שמחוצה לה.
באגרות משה (ח"א סימן קלח) פסק כרש"י הנ"ל. ולכן כתב שגשרים אין נעשה תחתיהם פי תקרה, דהתקרה לא נעשית כדי לתחום ולגדור את השטח שתחתיה, אלא כדי שיעברו מעל הגשר. ויש חולקים.
שיעור 4 - פי תקרה
נושא פי תקרה פחות מצוי בשימוש בעירובין מכמה סיבות וכפי שיתבאר בהמשך. ומצוי בעירובין קטנים של בניינים, בתי מלון וכד' וכן במקרים שפי תקרה פוסלת צורת הפתח וכד'. אך מעטים המקרים בהם משתמשים בפי תקרה כמחיצה. משום כך נביא את עיקרי הדברים בקצרה:
פי תקרה - הגדרה
מקום המקורה בתקרה ללא קיר, כגון בית שנפרץ ממנו קיר אחד ונשארה התקרה, או תקרה מחוץ לבית (אכסדרה), הלכה למשה מסיני שאומרים "פי תקרה יורד וסותם" דהיינו ששפת התקרה מגדירה את המקום שתחת התקרה כמובדל מן המקום שחוצה לו.
מקור פי תקרה
מובא בגמרא דלחלקו רב ושמואל האם אמרינן פי תקרה או לא – והלכה כרב דאמרינן פי תקרה. מקור הלכה זו הוא הלכה חלק מהלכות מחיצות שנאמרו למשה בסיני כפי המבואר במסכת סוכה דף ו.
טעם פי תקרה
מצינו בראשונים שני טעמים לפי תקרה:
שיטת רש"י סוכה ו: - אמרינן גוד אחית משפת התקרה כלפי מטה.
שיטת תוס' עירובין צז: - פי תקרה דומה הוא לפתח (משום כך לא אמרינן פי תקרה בקרן זווית. וכן כתב בשער הציון סימן שסא ס"ק יז)
דאורייתא או דרבנן
הבה"ל בסימן שסא הביא את שיטת הרמב"ם שפי תקרה מועיל רק מדרבנן אך לא מדאורייתא. אך הכריע כחולקים על הרמב"ם, ופי תקרה היא כמחיצה / פתח מדאורייתא לכל דבר.
איזה חלק בתקרה יורד וסותם
בחזון איש משמע שקו הסיום של התקרה עצמה יורד וסתם, דהוא מגדיר את קצה הקירוי.
ברש"י משמע שהפה של התקרה (עובי התקרה) יורד וסותם, משום כך גג אלכסוני שאין לו פה ישר, אינו סותם.
בכמה מחיצות אמרינן פי תקרה
שיטת רש"י – לרב אמרינן פי תקרה גם בד' צדדים.
שיטת תוס' – לרב אמרינן פי תקרה בשתי מחיצות צמודות, אך לא בשתי מחיצות זו כנגד זו. וכ"ש בשלוש מחיצות לא אמרינן.
שיטת הרמב"ם והרי"ף – רק ברוח אחת אמרינן פי תקרה.
להלכה:
השו"ע לא ציין בכמה מחיצות אמרינן פי תקרה, וכתב במשנ"ב שהשו"ע לא הכריע בזה, וכן בספרו ב"י הביא את כל השיטות ולא הכריע.
הרמ"א בסימן שסא סע' ב' כתב כשיטת תוס שמועיל פי תקרה בב' מחיצות צמודות. ובסימן שמו סע' ג' כתב שמועיל גם בב' מחיצות זו כנגד זו. (דכתב על תקרה שצמודה לבית שאם יש ב' מחיצות אמרינן פי תקרה, ומוכרח שמחיצת הבית לא נחשבת, דלא"כ היה די במחיצה אחת, ואם כך ב' המחיצות הם זו כנגד זו. ונאמרו ארבעה תירוצים בסתירה זו:
- מ"א הרמ"א פסק שגם זו כנגד זו כשר, וכאן החמיר.
- א"ר תירוץ א' – כשיש בקיעת רבים בין המחיצות לא מועיל פי תקרה, אך כשאין בקיעת רבים מועיל.
- א"ר תירוץ ב' – דלת הבית מועיל לחבר שתי מחיצות זו כנגד זו.
- ביאור הגר"א – כוונת הרמ"א בסימן שמו' שכתב שתי מחיצות, למחיצת הבית ומחיצה נוספת צמודות.
למסקנה שיטת הרמ"א לא מבוררת דיה האם די בשתי מחיצות זו כנגד זו, או דוקא שתי מחיצות צמודות, או כשיטת הרי"ף והרמב"ם שצריך ג' מחיצות.
פרצה יותר מי', ופרצה בכל הרוח
בגמרא עירובין צד: מובא שתי לישנות:
ל"ק – בפרצה עד י' אמות לכו"ע אמרינן פי תקרה, ורב ושמואל נחלקו ביותר מי' אמות, והלכה כרב שמתיר.
ל"ב – ביותר מי' אמות לכו"ע לא אמרינן פי תקרה, ונחלקו בפחות מי' אמות, והלכה כרב שמתיר.
להלכה פסק השו"ע כלישנא קמא שמועיל פי תקרה גם בפרצה יתרה על י' אמות. ובמשנ"ב כתב "ואפילו היה זה גם כן במלוא כל הכותל וציין בשעה"צ שכן מוכח ברא"ש כלישנא קמא.
הבה"ל בסימן שסג כתב שמועיל פי תקרה רק עד י' אמות, אך כתב החזו"א שהבה"ל שם העתיק את דברי הרשב"א אך לדידן ההלכה שמועיל גם ביותר מי' אמות.
אורזילא (שיפוע)
הגמרא בדף כה: מציינת שגם לרב דאמרינן פי תקרה, אם התקרה היא "אוריזלא" מודה רב שלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
טעם הפסול
הריטב"א מביא בשם רבי יעקב שמדובר שהתקרה רחוקה מן הכתלים - אך דוחה את פירושו.
רש"י כתב שכיון "דליכא פה" לתקרה לא אמרינן פי תקרה. (כה:) ובמקום אחר כתב שפה בכוונה שיש לגג שפה ישרה, אך אם השפה מעוגלת לא אמרינן פי תקרה (צג.)
לא נתבאר בפוסקים מה הדין לרש"י:
- כשיש תקרה ישרה תחת התקרה האלכסונית.
- מה הדין כשהגג אלכסוני, ושפת הגג ישרה כלפי מטה. (בריטב"א משמע שר"ת הבין ברש"י שגם כשיש תקרה ישרה תחת התקרה האלכסונית לא אמרינן פי תקרה, ומקשה על רש"י מדוע?)
- מהו שיעור השיפוע.
בשו"ע סימן שסא סעיף ב' פסק "והוא שלא יהא פי תקרה משופע דליכא פה"
במשנ"ב הוסיף "אם לא היה התקרה תחתיה" שאז כן אמרינן פי תקרה
בחזו"א כתב בכב מכמה מקומות שאם שפת הגג עגולה – פסול כרש"י
הט"ז כתב שלישטת הטור אמירנן פי תקרה גם בגג משופע. אך הרבה אחרונים חלקו עליו וכתבו שרק לגבי קרפף ג' סאים שקירה בו סאה אחת אמרינן פי תקרה בגג משופע להתיר את הבית סאה המקורה.
קרן זווית
"אמרי דבי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם" (עירובין צד:)
הגמרא בדף צד: מציינת שלא אמרינן פי תקרה במחיצה אלכסונית. ונחלקו הראשונים, בפירוש הגמרא:
שיטת רש"י - "כגון שנפרץ בקרן זווית" הכוונה למחיצה בפינת הרשות. "וקירוי באלכסון" כוונת הגמרא לגג משופע "אורזילא" כעין גגות רעפים שלנו, וכדברי הגמרא בדף כה: ולא אמרינן פי תקרה במקרה זה.
שיטת תוס' – "כגון שנפרץ בקרן זווית" מיקום הפירצה בפינת הרשות – כרש"י. "וקרויו באלכסון" כלומר גם התקרה נפרצה בשתי הרוחות, והולכת באלכסון מכותל לכותל.
טעם
ביאר הרא"ש בסימן ג' "דפי תקרה דמי לפתח, ופתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי"
מכך שרש"י ביאר שלא אמרינן פי תקרה משום שהתקרה אלכסונית, ולא ביאר כתוס' שמיקום הפתח בקרן זווית מונע את הפי תקרה, משמע שס"ל דאמרינן פי תקרה גם בקרן זווית. וכן משמע בראב"ד. וזה תואם את שיטתו שפי תקרה אינה כפתח, אלא כמחיצה מדין גוד אסיק.
להלכה
בשו"ע סימן שס"א סע' ב' כתב "וכן בית שנפרץ בקרן זווית אפילו בפחות מעשר ונפרץ גם הקירוי עד שנשאר באלכסון – אסור." ובשעה"צ ס"ק יז הביא את טעמו של הרא"ש.
וכתב בביאר הלכה (ד"ה "עד") אבל אם הקירוי לא נפרץ ועודף עד מקום הפירצה – אמרינן דיורד וסותם עד למטה בארץ.
רוחב התקרה
תוס' (עירובין פ"ו ד"ה קורה) כתבו בדעת רש"י שלא צריך ד' טפחים. אך חולקים וסוברים שרק כשרוחב התקרה הוא ארבעה טפחים אמרינן "פי תקרה"
בשיטת רש"י לא נתבאר האם יש שיעור מנימלי לרוחב התקרה, והב"ח והט"ז כתבו דבעינן טפח ויש שחלקו עליהם.
להלכה
בשו"ע (סימן שסא סע' ב') לא הזכיר שיעור לרוחב התקרה, משמע דאפילו פחות מטפח מהני.
הרמ"א שם כתב "ויש אומרים דבעינן גם כן ברוחב הקירוי ארבעה טפחים"
ובמשנ"ב כתב "וכן הלכה" והוסיף בביאור הלכה שכן משמע בעוד ראשונים "ועל כן אין לזוז מפסק הרמ"א"
במג"א (סימן שמו) כתב שאם יש שתי קורות וביניהם פחות מלבוד הכל מצטרף לד' טפחים. ואם יש דלת ביניהם כשהדלת פתוחה מצטרפים, וכשהיא סגורה לא מצטרפים.
עובי התקרה
תוס' (עירובין פו:) כתבו בשם רש"י דרק אם יש בעובי התקרה טפח אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ונראה דדיק מדברי רש"י בסוכה יח: שכתב שאם מסכך בנסרים "עבים" אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ובסמ"ג אולי משמע שהיה לו גירסה כזו בדברי רש"י דבעינן טפח.
להלכה
השו"ע וכן שאר פוסקים לא הזכירו תנאי זה. ועל כך גם בתקרה שאין בעוביה טפח אמרינן "פי תקרה"
חוזק התקרה
בבה"ל (שסג סע' כו ד"ה אינו) כתב שהתקרה צריכה להיות חזקה כדי לקבל מעזיבה (הטיט שרגילים לטוח בו את התקרה) וכן כתב המשנ"ב (סימן שס"ה ס"ק כז)
פגימות בפה התקרה
תוס' (פו: ד"ה גזוזטרא) כתבו שאם פה התקרה עם פגימות לא אמרינן פי תקרה. וכן הביא רע"א. הפוסקים השמיטו דין זה וצ"ע האם ס"ל דגם עם פגימות אמרינן פי תקרה. או שמא דין זה פשיטא להם.
החזון איש (סימן קג ס"ק יג) פסק כתוס' – ששפת התקרה צריכה להיות חלקה.
לחלל שתחת התקרה בלבד
רש"י (סוכה יט. ד"ה במחיצות) כתב שגוד אחית אמרינן "במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא לחוצה לה"
יש מהאחרונים שכתבו שדין זה רק בסוכה, ויש שכתבו שגם בשבת.
להלכה
בשו"ע ובמשנ"ב לא מובא התייחסות לנושא זה.
החזון איש פסק שגם בשבת פי תקרה מועילה רק לתחת התקרה, ולא לשטח שמחוצה לה.
באגרות משה (ח"א סימן קלח) פסק כרש"י הנ"ל. ולכן כתב שגשרים אין נעשה תחתיהם פי תקרה, דהתקרה לא נעשית כדי לתחום ולגדור את השטח שתחתיה, אלא כדי שיעברו מעל הגשר. ויש חולקים.
